אחד הניסיונות הקשים ביותר היום הוא בתחום החינוך. המצב הרוחני ירוד ללא תקדים. אמצעי התקשורת למיניהם מצאו דרכים להחדיר רעיונות פסולים אף דרך הדלת האחורית, עד שאפילו הורים המשתדלים לחנך את ילדיהם בדרך התורה והיראה, אינם יכולים לשלוט על דברים שילדיהם עלולים לקלוט בצאתם מהבית.
הורים אינם יודעים את נפשם מרוב דאגה כיצד יוכלו להתמודד עם הירידה כשעיניהם רואות כיצד המצב רק מחמיר מיום ליום, וכיצד עמל חינוכי רב עלול לרדת לטמיון.
אומנם אין ביטוח מוחלט לאף אחד, שהרי אמרו חז"ל: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" לעולם אדם אינו יכול להאמין בעצמו שיעמוד בפני נסיונות, וכדוגמא, מביאים את רבי יוחנן, ששימש שמונים שנה בכהונה גדולה (על כל המשתמע מכך) ולעת זקנתו, גיל שבו תאוות העולם הזה כמעט נעלמות, הפך לצדוקי.
אם בעצמנו איננו יכולים להיות בטוחים, על אחת כמה וכמה לגבי הילדים. אבל חובה עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לסייע להם ללכת בדרך הישרה, ואחד הכללים ההכרחיים במאמצים הללו הוא לשמור על קשר טוב עם הילדים: לחזק את הקשר הרגשי ולטפח את האהבה בין הורים לילדיהם. ילד שאוהב את הוריו, אוהב גם את הערכים שהם מנחילים לו. ילד שמרגיש אהוב במשפחתו אינו מתרגש כל כך ממה שהרחוב מציע לו. הקשר הטוב עם הבית הוא כתריס המסייע לו לדחוק את ההשפעה השלילית.
אומנם התורה נתנה להורים סמכות שמגיעה אליה עם הולדת ילדיהם, מבלי שיהיה להם צורך למצוא חן בעיני הילד או להצטדק בפניו מדוע הם ראויים לכבוד. למרות כל הנ"ל, ובמיוחד לאור המציאות בימינו, רצוי מאד להשתדל שהילדים יצייתו מתוך רצון והבנה, מבלי שההורים ייאלצו להשתמש בסמכות ובכפיה. הנסיבות המיוחדות של ימינו יצרו מצב בו כדאי למעט מלהשתמש בסמכות, ולהשאירה רק לעת הדחק. אנו אף מוצאים דברים מפי חז"ל, שמזהירים את ההורים מפני תקיפות יתר אשר שכרה עלול לצאת בהפסדה.
אם רוצים לשמור על קשר טוב עם הילדים, חשוב מאד לשמור על אוירה טובה ונינוחה, להשתדל שהציות יבוא מתוך רצון ומתוך הכרה ברורה כי ההורים הם דורשי טובתם בלבד.
לדוגמא: הורים מודאגים מהקשר החברתי שנרקם בין בנם לאחד מחבריו. ידידות זו מובילה לכיון שלילי, וההורים של אחד מהם מבקשים להפריד ביניהם.
אם אותו אב ינסח את בקשתו בעדינות, תוך שילוב טיעון המתיישב על הלב, הדברים מתקבלים, כגון: "מי כמוני יודע שאתה ילד טוב ואהוב על כולנו, דווקא משום כך אני חושב שמגיע לך חבר איכותי יותר!"
