כיצד ניתן לזכות בקלות ל- "יראת שמים" ? מהי הסגולה לאריכות ימים?
'שמעת פעם יצירה סימפונית של מקהלת הצבא האדום?' שאל אלכס את אחד מרבני "ערכים". היה זה בסימפוזיון מסכם של סמינר ערכים לרווקים. אלכס בחור יהודי כשרוני מאד יוצא מדינות חבר העמים חילוני אקדמאי בוגר יחידה מובחרת בצבא. סיים את הצבא וביקש מעצמו לברר על מהות היותו יהודי. כשבירר ענו לו שתשובה מלאה על כך יקבל הוא בסמינר ערכים לרווקים. אכן השתתף הוא בסמינר הטה אוזנו כאפרכסת להרצאות שאל ובירר מבלי לוותר, לדעת את האמת וההוכחות לאמיתות. ואכן קיבל הוא תשובות מלאות ומספקות.
בסימפוזיון המרגש בסוף הסמינר כשהגיע תורו שאל אותו הרב פ. הרב המלווה והמנחה את הסמינר מה הביא אותו לסמינר? ענה לו אלכס: תקשיב, אני חובב מוזיקה איכותית בפרט סימפוניות כך שאין פלא שאני המעריץ את מקהלת 'הצבא האדום' שהיא ממקהלה המורכבת ממאתיים נגנים בניצוח של אלכסנדר אלכסנדרוב. תמיד האזנתי לתקליטים וכדומה. אך פעם אחת חשקתי לראותם פנים בפנים במופע גדול באולם הקונצרטים של מוסקבה ואכן חסכתי כסף ורכשתי כרטיס למופע. אין לי מילים ויכולות לתאר את התרגשותי מהיצירות מהסדר הדיוק השילוב והרמוניה אשר השכיל לנצח המנצח המהולל. מחיאות הכפיים הרקיעו שחקים אנשים עמדו על רגליהם ומחאו כף דקות ארוכות ואני כמובן ביניהם. אך לי זה לא הספיק. החלטתי שאני יחכה עד שהאחרון האנשים ילך ואו אז אני ייגש אל המנצח ואלחץ את ידו. אכן זה לא היה קל, אך הגעתי לרגע, לחצתי את ידו בהתרגשות מתוך הערכה לכשרון הגדול אשר בה לידי ביטוי בערב זה.
ומדוע אני מספר זאת? התשובה נעוצה בתקופת שרותי בצבא, אחד מן התחביבים האהובים עלי ביותר הוא לשבת לבדי על רכס הר גבוה ולהביט על הטבע. להתבונן להתפעל ולהתרגש בנפלאות הטבע. מה שהסב את תשומת ליבי במיוחד מספר אלכס זו התופעה הפלאית של הקשר בין החי לצומח, התבוננתי למשל ביצור קטנטן וכל כך חכם כמו 'הדבורה' אשר כידוע היא מאביקה כלומר היא שייכת למשפחת החרקים המאביקים. כאן הוא נתן שיעור קטן בתופעה הפלאית והמדהימה התלות של הצומח בחרקים והמעופפים. הוא תיאר את יחסי הגומלים בין הדבורה לעצי הפרי. עיקרון הדבר בבסיסו הוא, שישנם שני סוגי עצים עץ המייצר והנותן אבקה, מול עץ המקבל אבקה, עץ המקבל הוא העץ אשר עתיד הוא לגדל ולהצמיח פירות. וכדי שייווצר פרי צריך תנאי בסיסי שעץ האביק ישלח את האבקה לעץ המקבל ואו אז תיווצר החנטה. השאלה איך מעבירים את האבקה מעץ לעץ? לשם כך יש את הדבורה. לעץ האביק יש לו צבעים וריחות בולטים המושכים את הדבורים ושאר חרקים ומעופפים אשר הם באים ולוקחים את האבקה ובשרותי הובלה הם מעבירים את האבקה אל עץ הפרי אשר הוא כבר יודע מה לעשות עם אבקה זו. אך אין שרות הובלה בחינם… הם הדבורים מקבלים בתמורה צוף מענג וערב לחיכם של הדבורים. וכיצד הם מצליחים להעביר פיזית את האבקה? התשובה שגרגירי האבקה נצמדים לרגלי הדבורה ולגופה והם נופלים בדיוק מופלא לעץ הפרי. פלאי פלאים!
חשבתי לעצמי: אלכס, נסעת שעות רבות לשמוע את הסימפוניה של הצבא האדום וכל כך התרגשת ללחוץ את ידו של המנצח הדגול, אתה חייב להכיר את המנצח הגדול, אשר יצר את כל הטבע המופלא הזה את הסימפוניה הכול כך מושלמת ברמת דיוק וסנכרון מדהים מאין כמוהו, קשר בין כל גרמי הטבע הדומם הצומח החי והמדבר. בררתי וחקרתי, אמר לי מישהו שבסמינר ערכים שם ניתן ללמוד עליו להכירו ללמוד את תורתו, וכיצד יוצרים עמו קשר. אכן למדתי כאן שלא מדובר רק במזהה כישרונות ומשלבם ליצירה אחת. אלא במי שברא את הכישרונות. מי היצור הזעיר ביותר עד היצור האדיר ביותר. יצרם מכוונם ומנווטם לסימפוניה אחת ומושלמת. בשביל מי? לשם מי? כאן קבלתי את התשובה המדהימה: בשבילי! אני מבין אם כן שמצפים ממני למשהו יותר גדול ממה שהייתי עד כה, אני הולך כעת לעשות עם זה משהו.
"ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' וכו' " (דברים עקב י' י"ב) "תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך" מפרש רש"י: קרי ביה מאה. מפרש תוספות אל תקרי מה אלא מאה. (מנחות מג) מה פשר הרעיון, הרי הוא וודאי לא פשוטו של מקרא לומר אל תקרא מה אלא מאה? ידועה גם השאלה בגמרא בברכות על הפסוק: "מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה". שואלת הגמרא: "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? (ברכות ל"ג) תוכן השאלה הוא הרי יראת שמים אין דבר גדול ממנה?! הלא אברהם אבינו רק לאחר ניסיון העקידה אמר לו המלאך: "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה". וכן כל מעמד הר סיני היה כדי שיראו מפניו. א"כ כיצד התורה דורשת מן האדם דבר כה גדול, בהבנה שזה דבר כה קל להשגה?
תשובה לכך עונה לנו רבי מאיר, אכן יראת שמים אמתית ומושלמת זו הדרגה הכי גבוהה בחיי היהודי, אך שלבים רבים לה רמות שונות יש בה. אך המפתח וכרטיס הכניסה להשגת יראת שמים בסיסית, פשוטה וקלה היא. והיא: מאה ברכות כל יום. מאה פגישות עם הקב"ה. מאה פניות לה'. זו הדרך להשריש יראת שמים, פניה הזכרה והודיה לבורא עולם על הטוב החסד אשר גמל עם האדם. כאשר יעצור האדם ויתבונן ולו לרגע קט, הוא פשוט יחיה בורא עולם. הוא יחוש בנוכחותו יתברך. זו הדרך הסלולה ליראת שמים. זו הסגולה ליראת שמים. כך מלמדנו רבי מאיר. א"כ יהודי המברך מאה ברכות כל יום אמור לחוש יראת שמים. כיצד נרגיש ונחוש זאת בברכות לכאורה שגרתיות בחיי היום יום?
התשובה לכך בשתי מילים: עצירה והתבוננות. ניקח לדוגמא רעיון להתבוננות בברכת המזון. נוסח הברכה הוא: "הזן את העולם כולו בחן בחסד וברחמים" מה הכוונה השבח: "בחן בחסד" נתבונן נא ונראה הנה אחד מן המקומות היפים ביותר בעולם נמצא ממש לידנו מתחת לאף במקרר במטבח ובחנות הירקות. עם מעט שימת לב נראה כל כך הרבה 'חן' יש בכל פרי ופרי מלבד הויטמינים וסגוליות הבריאותית שבפרי ובירק. אם רק נתבונן על ההגשה והמראה החזותי של הפירות והירקות אשר העניק לנו בורא עולם באהבתו אלינו, כי הרי לבריאות מספיק לאדם המאפיינים התזונתיים אשר בפרי ובירק. אך צבע, צורה, ריח, וטעם. זהו החן וחסד של בורא עולם.
מבט חטוף, לדוגמא, בתפוז, וכן בשאר פירות הדר, הוא הרי מעורר התפעלות והשתוממות. הרי פרי התפוז מלבד זה שזמנו בחורף וזאת מפני שפרי זה מלא בויטמין c אשר אנו זקוקים לו דווקא בחורף הקר לאותו ויטמין, בשנה מפירות הקיץ אשר דלים הם בויטמין c כי בקיץ החם אנו זקוקים פחות לויטמין זה. אלא נתבונן על המאפיינים החיצוניים שלו כמו הצבע, אשר מראהו על תוכנו ירוק, צהוב, וכתום. אשר כל צבע מראה על בשלותו. נתבונן על כל פלח ופלח מן התפוז כיצד מגיע הוא ארוז הרמטי ללא מגע יד אדם אריזה דקיקה עדינה ואסתטית. הפלח מוכן ומזומן לאדם. וכן הלאה הדרך על כל פרי וירק. הרמב"ם מלמדנו כיצד מקיים את מצוות אהבת ה'. "בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים והגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך וקץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע ה' הגדול. (יסודי התורה פרק ב' הלכה ב')
ישנן חמש עצות בחז"ל לעורר את המחשבה בברכות כדי לזכות להבטחה של יראת שמים:
א. להתפלל ולברך מתוך סידור. תפילה, ברכת המזון, וברכת אשר יצר, מתוך סידור מעוררות את הכוונה. כידוע מרן בעל אבי עזרי זי"ע עורר רבות על ענין זה.
ב. עצירה של רגע. לפני הברכה לחשוב רגע קט, על מה אני עומד להודות.
ג. לחלק את הברכה לב' חלקים. רעיון זה למדנו מהגאון הגדול ר"י פורת יוסף הגר"י צדקה זצוק"ל לחלק אתה ברכה בצורה הזו: ברוך אתה ה' להפסיק שניה ולחשוב, אלוקינו מלך העולם. עצירה שוב. ואז לסיים את הברכה
ד. "מבְצַעִים" – להתמקד כל שבוע בברכה אחרת.
ה. לברך בקול רם.
כאשר נקפיד כל יום על מאה ברכות בכוונה מלבד הסגולה הידועה מדוד המלך ע"ה להינצל ממגיפה נזכה ליראת שמים. נזכה כביכול בהתאם להשגתנו להכיר את המנצח על הבריאה כולה. לפגוש ולהכיר משהו זעיר ממי שאמר והיה עולם.
