חינוך הינו מלאכה שלעולם אינה מסתיימת! ילד, כמבוגר אינו רובוט מתוכנת. גם אנו המבוגרים, שיודעים בדיוק מה מותר ומה אסור, נבוכים לעתים לגלות, שאנו לא משלימים את תפקידנו וסוטים לפעמים מכללי האסור והמותר. מה עלינו איפוא לעשות כדי שמעשיו של הילד יהיו בגדר הרצוי? התשובה היא: עלינו לחנך אותו לפתח שליטה עצמית טובה, ולהעניק לו כלים יעילים להתמודד מול פיתויים.
מדובר בעבודת חיים, בהשקעת מאמצים לא מבוטלים ובעיקר ממושכים. גם לאחר שלמד כיצד לשלוט על עצמו ואיך לחשוב ולפעול נכון, לא תמה עבודתנו. מעת לעת משתפר הילד ורוחש לעצמו נקודות נוספות בשליטה עצמית ובהתגברות על יצרו. אך אין ספק שיכשל שוב ושוב, ובמקרים רבים יעברו שנים רבות עד שנצליח לקצור ברינה את פירות השקעתנו. עלינו להכיר בכך, שגם ילד הוא בסך הכל אדם העשוי להיכשל ולא לשלוט בעצמו.
מי שירצה לעזור לזולת להיגמל מהרגלים רעים שהשתרשו אצלו, אין שום סיכוי שיצליח בכך אם לא יתאזר במידה גדושה של סבלנות, ולא יהיה מוכן לעודד את מטופלו שוב ושוב לקום ולהתגבר אחר כל מעידה וכשלון. לא פעם ופעמיים נצטרך להזכירו את אשר עליו לעשות, אין די בשבוע ושבועיים, כדי לדרוש ממנו יכולת לשלוט תמיד ביצריו ובדחפיו.
פגשתי הורים שכל כך התעלמו מהטבע האנושי, עד שהם ציפו מהילדים דברים, שאילו מבוגר אחר היה דורש זאת מהם, היו מביטים עליו כעל מי שמנותק מן המציאות.
על ההורים להיות מציאותיים, ולצפות להישגים שישענו על קרקע ההגיון העובדתי. בכל ילד חבוי בוגר קטן בעל רגשות, כשם שבכל אדם בוגר מתחבא ילד קטן בעל נטיות ודחפים שטרם רוסנו. עלינו, ההורים, להביט בתוך תוכנו ולזכור, שבדומה לנו, גם לילדים יש רגשות שצריך להתחשב בהם ומניעים שיש לקחת בחשבון. אי אפשר לצפות מילד, שיהיה מזוכך ולא יהיו לו דחפים שליליים. מה שכן ניתן וצריך לעשות הוא לחנכו וללמדו, כיצד לשלוט ברגשותיו ולנווט את התנהגותו לאפיקים נכונים.
כאשר ההורים ממעטים להשקיע בניווט הילד, האבסורד מתגלה במלוא עליבותו. הם משתמשים בכוח מופרז ונותנים מכות אכזריות לילד, בעוד שרצונם ללמדו להימנע משימוש בכוח דומה. הם משתוללים בחמת זעם וצועקים על הילד, מתוך כוונה לחנכו לא לצעוק ולא להשתולל. הורים אלו, משתמשים בדיוק באותם כלים שהם רוצים ללמד את הילד להימנע מהם. כמה פעמים אנו דורשים מילד שיתנהג בצורה מלאכית, בשעה שאנו לא מצליחים להתגבר על חולשותינו האנושיות? האם אנו, ההורים המבוגרים, לא מוצאים עצמנו מתמודדים במאבקים קשים מול היצר המנסה להכשילנו?
הילדים דומים לנו להפליא. כשם שאנו מבינים את עצמנו, כך עלינו להבין ללבם של הילדים, ולספק להם את המרווחים הנכונים, כדי שיוכלו לאגור כוח ולאזור אומץ להמשך המאבק על דמותם ואישיותם.
ילד שאינו מעוניין ללמוד או מתקשה להישמע להוראותינו, אין הדבר אומר שהוא "ילד רע" או שהוא מתכוון להרגיז, יתכן שטבעו הילדותי מונע ממנו לעשות גם את אשר הוא מבין שעליו לעשות. כך בראו הקדוש ברוך הוא וככזה הפקידו בידינו, כדי שנחנכו בסבלנות אין קץ ובחיבה גלויה, עד שילמד להכיר את חולשותיו ומאידך, את הכוחות שניטעו בו, כדי להתגבר עליהם.
