עשר תובנות בין מפייס למתפייס – חלק ב'

אחיי ורעיי לקראת יום הכיפורים בואו ונתחדש. נשכח את העבר הרע ונפנה מקום לטוב. נפייס ונתפייס נפתח שנה ברגל ימין.

כן. כולנו בני אדם! בשונה ממלאכים אנו גם טועים! לעיתים פוגעים ומעליבים, מזלזלים ומצערים. ובפרט בתא המשפחתי שם לצערנו זה קורה בתדירות גבוהה… מוטלת עלינו האחריות לתקן. אך מה לעשות, בקשת הסליחה היא אחת מהפעולות המורכבות מבחינה נפשית, וכרוכות באי נעימות רבה, ומשום כך רבים מעדיפים להדחיק זאת לאחרי החגים אי שם באחרית הימים… ננסה במאמר זה להקל מעט מקושי נפשי זה, ע”י כללים מקוצרים כדי שנספיק עוד לפני החגים לנקות את השולחן ולפתוח שנה חדשה ברגל ימין.

1. כלל מס 1. אי בקשת הסליחה חמורה מהפגיעה עצמה! ישנם ימים קשים מעצבנים ומתוחים, משפט חריף שנפלט מפינו בסערת הזמן יכול להתקבל על הדעת, אולי זה היה מאי שימת לב. אך התעלמות לאחריה מהנפגע, היא כבר מכוונת ומעידה על זלזול ברגשותיו של הנפגע. מנגד חז”ל מלמדים אותנו: “אין מרצים אדם בשעת כעסו” ע”כ עלינו להמתין מעט ומיד להתחיל בפיוס.
2. רגישות– בקשת הסליחה מטרתה לחדור אל הלב של הנפגע כי שם בעיקר התרחשה הפגיעה! לכן הפעולה הראשונה עלינו לעשות עם עצמנו, להבין להפנים ולהסכים עם הנפגע שגרמנו או שנגרם לו על ידנו כאב, גם אם אנו לא התכוונו לכך.
3. חרטה– להביע חרטה אמיתית על הכאב, חרטה במילים ברורות ובהבעת פנים מושפלות. בסגנון של: כואב לי שהכאבתי לך. או כמה הייתי מוכן לשלם לו לא הייתי מונע זאת מתחילה.
4. ענוה– אין תחליף למילה: ס ל י ח ה! מילה זו מתקנת את הקרע הנוצר בעקבות הפגיעה. אך משחקי כבוד אגו מנופח וגאוה מתנשאת, הם שורש כל הרע! כל עוד אנו לא נלמד עצמנו להוריד את הראש, אין מקום לסליחה! ענוה זו הכרה בכישלוני ובטעותי.
5. אמת– אם אנו מבקשים סליחה רק מפני שבעקבות הסכסוך, משעמם לנו או שאין מי שיעשה כביסה ואוכל… אל תתפלאו אם הנפגע לא מתפייס, ברגשות שקר זו אחת מהעבירות החמורות ביותר! עיקר בקשת הסליחה מכילה בתוכה הבעת כאב על עצם הפגיעה ולא בהשלכות.
6. אחריות– קח אחריות למעשיך! בלי תירוצים האשמות והסברים למה קרה מה שקרה. משפט: כמו אם לא היית עושה כך וכך, זה לא היה קורה… אלא אני אחראי בלעדי למה שקרה.
7. קבלה לעתיד– לקבל על עצמנו ולהבטיח לנפגע שפגיעה זו לא תחזור על עצמה. שזו עיקר התועלת שתהיה לשנינו בעקבות הפגיעה.
8. קבלה מעשית– להוכיח בתכנית מעשית לנפגע, כיצד תתנהל מערכת היחסים מכאן והלאה. במה אנו נשתנה בעקבות הפגיעה, מה אנו נעשה בפועל כדי שזה לא יקרה שוב. כמו הוספה הדרגתית בפעילות מסוימת נדיבה יותר בתחום המשפחתי.
9. אפקט משפחתי– מתברר שלרבים יש קושי נפשי לבקש סליחה מבן הזוג, מפני שהפוגע מעולם לא ראה את הוריו שלו מפייסים אחד את השני, סיטואציה כזו לא נצרבה באישיותו! וע”כ כדאי מאד אם הפגיעה נודעה לילדים, ערך חינוכי הוא שהילד יהיה נוכח בהתנצלות בין ההורים או שהפוגע ידע את הילד בהתנצלות. בכך אנו בונים את הזוגיות העתידית שלו.
10. לדעת לסלוח– כעת מספר מילים למתפייס הפגוע. ודאי לא קל לסלוח הכאב עוד צורב והקושי לסלוח ברור מאד, הרי אין לנו במוח מנגנון מוחק אירועים… אך אם אנו רוצים להמשיך אליך כבומרנג במצב ההפוך, כולנו טועים מידי פעם! אמנם איננו קוראי מחשבות איננו לחיות יחד, אין ברירה חייבים לתת הזדמנות לפוגע להתנצל, אל תסגור את הדלת בתוך הבית! הרי שניכם סובלים… אל תתעלל נפשית בפוגע, זה עלול לחזור יודעים האם הפוגע מתכוון באמת או שזה עוד משחק. עלינו להיות אמיצים לתת הזדמנות לבן הזוג לתקן.  החלטנו לסלוח אל לנו לעשות “ימי זיכרון”… לפגיעה. מרגע שאמרנו במילים אנו מקבלים ההתנצלות וסולחים אז זהו הסיפור נגמר לחלוטין! ממשיכים הלאה יש לנו עוד הרבה להספיק יחד.