תנועת התשובה התייתמה

נטפי דמעה על האבל הגדול עם הסתלקות מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זי”ע

ניו יורק, כ”ז תמוז תשל”ז (13 ביולי 1977 ) השעה:21.20 ברק פוגע בתחנת הכוח של חברת החשמל ‘קון אדיסון’ ומשתקה  לחלוטין. עלטה שררה בכל רחבי העיר למשך 25 שעות רצופות , הרמזורים פסקו מלפעול וגרמו לתאונות רבות וקשות,  מערך התחבורה קרס, שוד וביזה פשו בכל רחבי הבירה, שריפות פרצו ולא כובו, הנזקים  הישירים ועקיפים נאמדו במיליארד דולר!  שמאי הנזיקין עמלו קשות להעריך את הנזקים כי אינו דומה סנדלר שהפסיד את מלאכתו ממלטשת יהלומים ששבתה, אינו דומה מפעל בגדים שניזוק לבנק שהושבת, אך דבר אחד היה משותף לכולם,   אפילה החשיכה לכולם ממנקה הרחובות ועד עשירי תבל.

ירושלים ג’ בחשוון תשע”ד השעה: 13.25 “שקעה השמש בצהרים” רבינו הגדול שר התורה מרן רבי עובדיה יוסף, נשמתו עלתה בסערה השמיימה   כבה אורו של עולם חושך ואפילה שרר בצהרי היום. העולם הוחשך אך גודל ההפסד והכאב נחלק לפי גודל המשיג כל אחד לפי דרגתו וקרבתו למרן ואורו, העולם  איבד את יסודו והגנתו כפי הנאמר: צדיק יסוד עולם”  התורה אבדה את גדול שקדניה ואוהביה, גאונה, מחדשה, מפלפלה, מנסחה,סופרה כותבה ומלמדה לרבבות,   הדור איבד את היהלום שבכתר, יהדות ספרד איבדה את הקברניט, רבבות תלמידיו אבדו את רבם המובהק, משפחתו אבדה את ראשה, עמך ישראל  אבדו את אוהבם, רבם המלמדם תורה הלכות והליכות, וקשרם אל דמות “סבם” אל דורות עברו. אלמנות ויתומים חווים שוב אובדן של אב רחמן, העניים וקשיי יום,חולים מיוסרים, נשארו ללא משען ומשענה, החלל הוא אדיר! איה העט ואיה הסופר אשר יוכל לתאר את שולי גלימתו של מרן?! חשכו המאורות.

תנועת התשובה “ערכים” האהובה על מרן  אבדה את עמוד התווך  שלה, מרן זעק ובכה עשרות בשנים את חורבן היהדות עם קום המדינה בכלל, ואת יהדות המזרח בפרט, מרן ראה לנגד עיניו כיצד מיליוני  יהודים מתנתקים ממורשת ישראל ומפנים עורף לתורה ומצוותיה ! גלויות שלימות אשר מסרו נפשם בניכר לקיום התורה והמצוות, פרקו עול כאן בארץ,והפנו עורף לדתם. מרן לא ישב בביתו ואמר לעצמו: “שלום עלי נפשי” אלא  כיתת את רגליו מדן ועד באר שבע מאילת ועד קריית שמונה מעיירות גדולות ועד מושבים קטנים ונדחים. רבבות רבבות שיעורים בכל חלקי התורה וההלכה.  השפה, התוכן, המסרים, ההומור – הכול מכוון לציבור שעמל בששת ימי המעשה ומחפש מזור ומרגוע לנפש, עם הכוונה רוחנית מעשית. ובכך האהיב עצמו על העם, האהיב את מתיקות התורה על המון העם הקים את רשת החינוך “אל המעיין”-“מעיין החינוך התורני” בכל רחבי הארץ כדי לשמור ולשמר את הצאן, רבבות רבבות ילדי ישראל. הקים מוסדות תורה בכל עיר ועיר בארץ ובעולם כדי להחזיר עטרה ליושנה פשוטו כמשמעו. אצל מרן לא היה מושג יהודי פשוט כי – הוא פשוט יהודי!   מרן דרבן דחף והתניע את תנועת “ערכים”  על כל ענפיה, לפעול ולעשות למען עם ישראל במאות סמינרים בשנה ,בארץ ובעולם, ובאלפי שיעורים, הרצאות וחוגי בית בכל מקום אפשרי.

דרש רבי סימאי, על הפסוק : “ומי אוהב בהמון לו תבואה” (קהלת ה’) רב אשי אמר: כל האוהב ללמוד בהמון- לו תבואה. מי שאוהב ומלמד תורה להמון העם לו – תבואה.  מרן זעק את שכתוב בספר הקדוש “תנא דבי אליהו” רבה (פרק י”א) וזה לשונו:   שבעים אלף שנהרגו בגבעת בנימין מפני מה נהרגו? לפי שהיה להם לסנהדרין גדולה שהניח משה ויהושע לקשור חבלים של ברזל במותניהם ולהגביה בגדיהם למעלה מארכובותיהם, ויחזרו בכל ערי ישראל, יום אחד ללכיש, יום אחד לחברון וכו’, וילמדו את ישראל תורה וכו’, כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקב”ה. והם לא עשו כן, אלא כל אחד מהם נכנס לכרמו ויינו ושדהו, ואומר שלום עליך נפשי, כדי שלא להרבות עליהם את הטורח. וכו’. לפיכך בגבעת בנימין שלא היו עוסקים בתורה ודרך ארץ נתקבצו למלחמה ונהרגו שבעים אלף. היה זועק מרן: ואנן מה נענה בדורות הללו דאחסור דרי. (ואנו מה נענה? הלא הדור חסר ודל- רוחנית)   החלש יאמר גבור אני, ויצא להציל מה שניתן להציל.

כך היה מרן, דל באמצעים וכוחות, גדול שקדני ירושלים אשר כה אהב את התורה הגה בה יומם וליל פשוטו כמשמעו אלפי סיפורים מעוררי השתהות סופרו ע”י רבים על גודל תשוקתו לשקידת התורה.  רבה של ת”א הגאון הרב לאו שליט”א  בספרו “אל תשלח ידך אל הנער”  מתאר את  עצמו כנער בר מצווה ניצול שואה יתום חסר כל אשר השתוקק לרכוש ספרי קודש , החליט להיות מורה פרטי  לילד בכדי לרכושם . כשהצטבר לו סכום כסף  היה הולך לחנויות הספרים במאה שערים ומחפש מציאות. כשראה אחד המוכרים את השתוקקותו של הנער לרכוש ספרים, אמר לו: אתה מתחיל להזכיר לי את רבי עובדיה… יש פה צעיר, תלמיד חכם ירושלמי, עובדיה יוסף שמו, אברך שמגיע לחנות ומבקש לעיין בספרים. אין לו כסף לרכוש את הספרים, הוא אב למשפחה ברוכת ילדים, ואני מאפשר לו לקרוא!  וכך הוא עומד שעות  על הסולם, רגל אחת בצד אחד ורגל אחת בעבר השני, הוא מעיין שעות רבות בספרים , והספר מונח בראשו כמו בקופסה” אם ייתן איש כל הון ביתו באהבה שאהב מרן רבינו עובדיה יוסף את התורה בוז יבוזו לו !  סיפורים מעין אלה  יש למכביר. היו לו את כל הסיבות שלא לצאת מביתו ורק לשקוע עם עצמו בלימוד התורה . אך לא!! כי אפשר לומר על מרן: “אם יתן איש כל הון ביתו באהבה שאהב מרן את עם ישראל בוז יבוזו לו ! ”  לכן מרן לימד את כולנו את שנדרש מהסנהדרין בתקופת “שפוט השופטים” קשר חבלים למותנו וכיתת את רגליו בכל פינה ברחבי הארץ אך ורק ללמד טועים בינה,  כדי להגדיל תורה ולהאדירה , כדי שיתגדל ויתקדש שמו של הקב”ה  בכל מקום.   באחת מתשובותיו כותב מרן הרב עובדיה יוסף ביקורת קשה על תלמידי חכמים שאינם מקדישים את מיטב זמנם לדרשות ציבוריות ומסתגרים באוהלם (שו”ת יביע אומר חלק ב’ אורח חיים סימן י”ח)

מרן לא הסתפק בדוגמא אישית אלא פעל ללא הרף , דרבן רבות את כל מי שיכול, כל מי שמסוגל לפעול מי בשיעורים ובהרצאות מי בחיבורי ספרים מי בהקמת ארגוני קרוב שונים. בפעילי רישום למוסדות תורה. בהקמת מתיבתות לנערים מערי הפיתוח אשר כיום הם בני תורה המסולאים מפז כשאת חייהם הרוחניים חייבים הם למרן הם ילדיהם וכל הדורות הבאים אחריהם.

חשיבות הפעילות של תנועת התשובה באה לידי ביטוי במכתב חם ששלח לאחרונה בחודש שבט תשע”ג לתנועת: “ערכים” ונצטט מעט,זה לשונו: והנה ידוע שמלאכת קירוב רחוקים מלאכה קשה היא, לשנות כל אורחותיו של אדם שלא הורגל מעולם בלימוד התורה ובשמירת תורה ומצוות, ואין כל אחד יכול לעשות כן, הרבנים העומדים בראש תנועת ערכים הם בעלי ניסיון רב במלאכה זו, כפי שתעיד הצלחתם הכבירה במשך כל השנים, ואמרו חז”ל: “אמר רבי אלעזר, אם אין ישראל עושים תשובה אינם נגאלים לעולם, שנאמר: “בשובה ונחת תושעון” וכן כתב הרמב”ם “ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד נגאלים” (הלכות תשובה פרק ז’) רבני ערכים פועלים כבר למעלה משלושים שנה בקרב אחינו בני ישראל בארץ ובתפוצות וכו’ והשיבו רבבות רבות בתשובה שלימה, ולפעלא טבא אמינא איישר חילהו לאורייתא. התמונה המדהימה של מרן הנושק בפניו של מנכ”ל ערכים הרב יוסף וליס שליט”א אומרת הכול, כידוע נדיר מאד היה לראות את מרן בכזה פרץ אהבה, נדמה שנשיקה זו היא נשיקה של אהבה והערכה לכל תנועת התשובה על כל ענפיה ופעולותיה הכה הקרובה ללבו של מרן זי”ע.

הגמרא  מספרת על רבי אלעזר שחלה, בא רבי יוחנן לבקרו ראה רבי יוחנן  כי רבי אלעזר גר בבית אפל,  הוא הסיט את הווילון ונכנס אור לחדר. חזה רבי יוחנן ברבי אלעזר כשהוא בוכה. שאל אותו: מדוע אתה בוכה ? – אם בשל העובדה שלא הרבית בלימוד תורה בדרגה הכי גבוהה שאפשר, הלא שנינו:”  אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמיים” וכו’ ענה לו רבי אלעזר: “על האי שופרא דבלי בארעא”, כלומר- על היופי הזה שיבלה בעפר. אני בוכה עליך על יופי פניך אשר  לאחר הסתלקותך מהעולם יבלה בעפר ! הגמרא מספרת שרבי יוחנן היה משפירי ירושלים היה בו יופי מיוחד בימנו יופי   שהזכיר את ירושלים בתפארתה . אמר רבי יוחנן: על זה באמת ראוי   לבכות, ובכו שניהם כאחד. (ברכות ה’)

אנו איננו יודעים מהו האור של ירושלים שהיה ברבי יוחנן. אך יודעים אנו  שירושלים נקראת “אורו של עולם” והאור הזה לבד בכוחו לעשות מהפך באישיות האדם ולהחזירו בתשובה. אותו אור היה נראה גם בפניו הקדושות של רבי יוחנן שבכוחו היה לעורר אנשים לתשובה שלימה.

על יופיו של מרן רבינו הגדול עלינו להזיל דמעה כמים על היופי  שלא נראה יותר, על הקול התורה הרך של רבינו שלא נשמע יותר, על הגאונות הפלאית שלא נדע יותר, על רחמנות אין קץ ואהבת האדם באשר הוא לא נלמד יותר, על מעין בלתי פוסק של שיעורים וספרים שלא נזכה יותר, על קדושתו וטהרתו על הנהגתו, על דמעותיו, וצדקותיו, על הודו ותפארתו שיחסר לנו נבכה, נצפה, נתגעגע, אוי, מי יתן לנו תמורתו?! הספד אותיות המילה-הפסד אכן גדול הפסדנו מנשוא.

רבבות תפילות ורבבות חיזוקים קבלו על עצמם עם ישראל בתקופה האחרונה בימי מחלת מרן זי”ע, מליון יהודים שאהבוהו אהבת נפש באו לתת כבוד לתורה בלווייתו,  מיליוני יהודים שלא זכו להגיע שמעו ודמעו בביתם,  אלפי סיפורים מעוררי השתהות מסופרים ויסופרו על מרן רבינו הגדול זי”ע. מאות הספדים ברחבי הארץ והעולם יעוררו את העם, ספרים רבים יצאו וודאי לתאר את מקצת דמותו. שמו של מרן לבטח יינתן לאלפי ילדי ישראל שיגעו לאוויר העולם. ספרי תורה רבים יתרמו לזכותו בכל רחבי העולם היהודי, ישיבות, בתי כנסיות,מוסדות חינוך,מפעלי חסד, יקראו על שמו הטהור. בניו הגדולים ורבבות תלמידיו ימשיכו להגות בספריו הרבים לזכות ולעילוי נשמתו.

אך עלינו לזכור עד כה הוא מסר נפשו עלינו, כעת עלינו לעשות נחת לעילוי נשמתו הטהורה. כל אחד מעמנו שיקבל על עצמו חיזוק גדול בלימוד התורה שהייתה משאת נפשו. דקדוק ולימוד ההלכה על בוריה. ומסירות נפש על כלל ישראל לקרבם אל אביהם שבשמים. נבקש מאת שוכן במרומים: “יקיצו וירננו שוכני עפר” ויתקיים בנו הפסוק: “ומחה ה’ דמעה מעל כל פנים” אמן. ת.נ.צ.ב.ה