”אולי מספיק כבר לנדנד…?”

סדרת מאמרים על התפילה- “עבודה שבלב” חלק א`

סלח לי ר’ משה, שואל צבי, אפשר אולי לקבל ממך הלוואה של: 1000$ לחצי שנה? עונה לו ר’ משה: מצטער אך לא! אחה”צ פוגש אותו שוב צבי ושואלו: ‘רב משה אפשר הלוואה אלף דולר לחצי שנה…? עונה לו במעט כעס:  כבר אמרתי לך הבוקר לא! אוקי? תקשיב טוב לא! בלילה מרים טלפון צבי לר’ משה: לילה טוב ר’ משה אפשר הלוואה של… כאן ר’ משה התרתח : אוי, אתה נודניק,מטריד,וחוצפן! עוד פעם אחת שאני שומע ממך את הבקשה …

אנחנו לא כמו צבי? הרי אנו מבקשים מידי יום בקשות בוקר, צהרים, וערב, מי על פרנסה,מי על בריאות, מי על זיווג,מי על זרע של קיימא,שלום בית ,חינוך,הצלחה וכו’ אך אין תשובה.. אין התקדמות בנידון. אך אנו שוב ושוב מנסים מדוע? האם אנחנו לא נודניקים?לא קולטים שמשמים כנראה לא מעונינים לתת לנו? אז למה להידחף שוב? ובכלל האם בורא עולם זקוק שאנחנו הקטנים ברי חלוף נשבח את הבורא שהוא גדול גיבור ונורא?

עוד מקבץ שאלות מהותיות בנושא “תפילה”:

1.  למה בכלל לבקש על צרכנו הרי הבורא עצמו יודע מה חסר לנו עוד יותר מאתנו? וביותר הרי אם אדם חולה/עני/מעוכב זיווג/ילדים וכו’ הרי הבורא עצמו עשה זאת הכול הרי מאת ה’ הבקשה א”כ היא לכאורה נגד רצון ה’?.
2. מי חיבר את נוסח התפילה? מדוע יש נוסחאות שונים? ולמה להיצמד לטקסט של סידור התפילה הרי בכל בית כנסת מצוי יש שלט: “תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה” לכאורה היה מקום דווקא ל’תפילה אישית’ של המתפלל לפי צרכיו כך הוא ודאי היה מכווין כראוי?
3. מה ענין זמני תפילה וכי אין ‘קבלת קהל’ בשעות נוספות?
4. למה באמת הרבה תפילות שאנו מתפללים מעומק הלב ולא נענים למה ומדוע תפילות אלו שבו ריקם?!
5. כיצד מעוררים את הכוונה בפרט שהלב אטום וסגור?
6. מהי תפילת הלחש ומדוע יש תפילות בקול?
7. מה הרעיון של מעלת התפילה בציבור, יותר מתפילה רגועה בחדר שקט?
8. כיצד יתכן שיש תפילות ‘לא הגונות’ ונענות! כמו: ‘תפילת הגנב’ שלא יתפס…   ‘תפילת רוצחים בשגגה’ המבקשים את מיתת הכהן הגדול.
9. למה בתפילות השבת אין בקשות על צרכים?

(בסדרת המאמרים הבאים נשתדל לענות בע”ה על שאלות אלו מתוך מקורות חז”ל)

שאלה א. מדוע לבקש שוב ושוב על צרכנו?

התשובה לכך נעוצה בתיקון ההבנה הנפוצה ברעיון התפילה. בחשיבה שטחית  תפילה זו ‘רשימת מכולת של צרכים’ כשאנו לא מסתדרים לבד אנו פונים לבורא בבקשת עזרה. אנו מנסים שוב ושוב ואם עדיין אנו לא נענים אז אם אנו חדורי אמונה אנו נמשיך בלי סוף לבקש או ש…אנו מאוכזבים מכך שלא נענו לבקשתנו וחדלים ח”ו מלהתפלל. מבאר לנו המבי”ט (לרבי משה מטראני מגדולי מקובלי צפת 1492) בספרו “בית אלוקים” שער התפילה: הגדרת התפילה היא: הכרה והכרזה חוץ ממך ה’, אין בעולם משהו היכול לתת לי!  הכול בידך! רק אתה היחידי שיכול לתת, וזה יכול להיות ממש מידך או ע”י הרבה שליחים אך אני מצהיר בתפילתי בנותן שהוא ורק הוא הנותן. אם ומתי? זה אתה תחליט אתה ה’ יודע מה באמת טוב לי אתה הטוב בעיניך עשה. וככל שנחזור על זה שוב ושוב על הצהרה זו אנו מחדירים ומחלחלים פנימה לתוך אישיותנו שהכול מאת ה’ כי התפילה היא מעיין האמונה הדרך לעורר את האמונה בה’ הוא דרך החזרה שוב ושוב שכל השפע בעולם נמצא אצל הבורא והוא הכתובת, כל השאר במקרה הטוב שליחים הם.

יסוד זה נמצא בפתיחה לתפילת העמידה תפילת השמונה עשרה שהיא ליבת ועיקר התפילה, ממש לפני שמתחילים את הברכה הראשונה בתפילת העמידה אנו אומרים פסוק מתהילים “ה’ שפתי תפתח  ופי יגיד תהילתך” מיקום פתיח זה דווקא בתחילת תפילת העמידה קשה הוא,כי הרי רוב הברכות מתוך התפילה הם בקשות רק שלוש הראשונות ושתים מן האחרונות תהילה הם, אך השאר בקשות מדוע א”כ אנו מצהירים ומבקשים ה’ שפתי תפתח ואז פי יגיד תהילתך ולא פי יגיד בקשותיך? לפי דברי המבי”ט מתורצת שאלה זו, מכיוון שכל בקשה היא קודם כל הצהרה והכרזה פנימית שאתה ה’ הכתובת ממך הכול וזה תהילתך זה ההלל לה’ בהכרה שהכול ממנו יתברך,כלומר בעצם הבקשה על הפרנסה/הבריאות/נחת וכו’ היא תהילה בהכרה שהנותן הוא אך ורק הבורא ! כל השאר שליחים הם.השלב השני בקשה למילוי המשאלה.ברצות ה’ בבחינת “והוא ימלא משאלתנו לטובה” כי רק הוא יתברך יודע מה באמת טוב לנו ומתי הזמן הרצוי לנו.כך שכול תפילת העמידה תהילה היא.זה הביאור הראשון לפתיח של תפילת העמידה “הי’ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.

כוח התפילה הוא כקורבנות, הוא יותר מקורבנות?

בנוסף יש מקום לבאר את עצם הפניה ואת ביאור הבקשה של: “ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך” פסוק זה הוא מתוך תפילת דוד המלך בתהילים (פרק נ”א פסוק י”ז)  פרק זה עוסק בבקשתו של דוד המלך במחילה וכפרה על “מעשה בת שבע” בתוך פרק זה יש את הפסוק הנ”ל מה קשר פסוק זה לכפרה ומחילה? עונה על כך רבנו יונה גירונדי   מגדולי הראשונים (1210) בביאור על הרי”ף  רבי יצחק אלפסי (1013) מגדולי הראשונים והפוסקים. על מסכת ברכות. וזה לשונו: אמר אותו דוד כשהיה מתפלל על חטא ‘בת שבע’ שחטא בו במזיד ועל המזיד אין מביאים קורבן!  שאין קרבן אלא על השוגג.  ועל כן היה מתפלל לבורא: תסייעני שאוכל לכוון בתפילתי ולספר מעלליך כדי שתהא תפילתי מקובלת, כיון “שלא תחפוץ זבח” על המזיד תהיה תפילתי כפרה במקום קרבן. ומוסיף רבנו יונה:  ועכשיו גם כן שאין לנו בית מקדש ואין אנחנו מקריבים קרבנות, אנו אומרים אותה על אותו ענין: שתהיה תפילתנו מקובלת ורצויה במקום זבח וקרבן . ומפני שנתקן על ענין התפילה אמרו דכתפילה אריכתא דמיא. (תפילה ארוכה,כלומר פסוק זה חלק מתפילת העמידה)

חידוש עצום יש כאן  הבנה חדשה ושונה במושג של תפילה,ובעצם הפניה אל הבורא,נבאר זאת. חז”ל מלמדים אותנו שתפילה היא במקום קורבן כ’בררת מחדל’  כמו שנאמר: “נשלמה פרים שפתנו” במקום פרים לקרבן, התשלום יהיה בשפתיים -תפילה. אך לפי דברי רבנו יונה הנ”ל מתברר שכוחה של תפילה כמו קורבן וגדול מקורבן! שהרי קרבן מכפר רק על שגגות והנה תפילה מכפרת גם על זדונות! וזה מה שמבקש דוד המלך ע”ה “ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך” וע”י התפילה יכופר לי “עוון בת שבע” אשר היה במזיד! דוד המלך מתחנן ומבקש מחילה מאת הבורא בפרק תפילה זה ומגלה לנו שע”י תפילה מעומק הלב ניתן לפתוח דף חדש ולתקן שגגות ומזיד כמו שמבקש דוד המלך באותו פרק:” לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי” זו הבקשה להיות אדם חדש כשהעבר נקי וטהור ע”י תשובה ותפילה.    א”כ נמצאנו למדים כוחה של תפילה אשר היא יכולה לכפר על שגגות וזדונות.והפסוק:”ה’ שפתי תפתח, מהווה כותרת ומבוא לכוחה של תפילה.זה הביאור השני לפסוק: ה’ שפתי וכו’.

מה בין “ויפתח ה’ את פי האתון”, לבין “ה’ שפתי תפתח”?

הביאור השלישי לפסוק: “ה’ שפתי תפתח” מבאר לנו רבי עובדיה ספורנו מחכמי איטליה וממפרשי התורה (1475) על הפסוק בפרשת בלק ספר במדבר “ויפתח ה’ את פי האתון” מבאר הספורנו:”נתן לה כוח לדַבֵר כענין ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך” חידוש גדול חידש לנו רבנו הספורנו הנס והפלא הגדול אשר פעם יחידה בהיסטוריה פתח ה’ את פי האתון ודיברה כאחד האדם רעיון זה דומה לבקשתנו: “ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך” מה הקשר הרעיוני בין שני הפסוקים מלבד שבשניהם כתוב: פתיחה ופה? התשובה היא עוד רובד וביאור למושג תפילה. הנה כמו שאנו מבינים שעצם זה שאתון בהמה מדבר הוא פלא אדיר הרי אין בה כוח הדיבור?! כך פלא לא פחות גדול התעוזה של בשר ודם לדבר לשוחח לבקש מאת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא! אם האדם היה מפנים באמת את הזכות הזו לדבר עם בורא כל העולמות הוא היה מקבל שיתוק וחוסר אונים מלהעיז לדבר בפני הבורא! ולכן האדם מבקש רבונו של עולם: ה’ רק אם אתה תפתח את שפתי כי מפחד אני, ואו אז פי יגיד תהילתך.

איזה אות מאותיות א-ב חסרה בברכה הראשונה בתפילת העמידה?

הביאור הרביעי בדרך הרמז בהבנת הפתיח:”ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך” מבאר ספר “הרוקח” לרבי אליעזר מוורמייזא  מגדולי הראשונים מחסידי אשכנז (1240) אותם חכמים חסידי אשכנז היו נקראים: “סופרים” כי הם היו יודעים לספור ולחשב את כל אותיות שבתורה בעל פה! והם מצאו שלכל ברכה מתפילת שמונה עשרה(העמידה) יש מספר מילים ואותיות במדויק מפסוקים שבתורה!    הנה כידוע שלושת הברכות הראשונות בתפילת העמידה כל ברכה מכוונת על אחד מן האבות הברכה הראשונה כנגד אברהם, השניה כנגד יצחק והשלישית כנגד יעקב. והנה נתבונן בברכה הראשונה נגלה דבר מאד מענין,  בברכה זו יש כמעט את כל אותיות א-ב מלבד אות אחת והיא: האות: פ מדוע אות זו נגרעה מברכה זו? מבאר לנו הרוקח מכיוון שברכה זו מכוונת כנגד אברהם אבינו ופעליו הרבים. אברהם אבינו המאמין הגדול שהתנסה בעשרה ניסיונות קשים אשר יכלו להסיטו מן האמונה אך לא אברהם קיבל את הדין באהבה! בשתיקה ובהכנעה מאפיין זה של כוח שתיקתו של אברהם בא לידי ביטוי בכך שברכה המיוחסת על שמו אין בה את האות: פ כביטוי והערכה לאברהם אשר יכל לשאול שאלות רבות על ציווים שציווהו ה’ אשר לכאורה לא מובנים.אך אברהם שתק כאומר: לא היה לי פה שתקתי. אך אם נתבונן דווקא בפתיח:ה’ שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך” יש כאן שלש פעמים את האות :פ !?

התשובה היא כאשר האדם מטבעו שתקן זו לא חוכמה וגדלות,אך כאשר יש לאדם מה לשאול או לומר אך הוא מבין שכעת צריך לשתוק ולקבל את הדין באהבה זו חכמה לכן דווקא בפתיח מלמדים אותנו את הרעיון שלאברהם היה פה אך הוא שתק וקיבל את הדין באהבה.

(יסוד הדברים שמעתי מאת הרה”ג רבי יהונתן דומב שליט”א)